השתתפות עצמית בביטוח 

השתתפות עצמית בביטוחכידוע, נוהגות חברות הביטוח להכניס כתנאי לפוליסות הביטוח סעיף השתתפות עצמית במקרה תביעה. לכאורה, נראה ברור כי ההשתתפות העצמית תגבה מהמבוטח רק במידה שהוא יתבע את הביטוח בשל נזק שיגרם לו או שהוא יתבע בשל נזק שהוא גרם לאחר באשמתו.אדם מבוטח בביטוח אחריות מקצועית. הוא נתבע בטענת התרשלות במלאכתו. חברת הביטוח שלו דואגת לייצוג משפטי להגנתו. התביעה נגדו נמחקת. נשאלת השאלה: האם גם אז יתבע לשלם את ההשתתפות העצמית לחברת הביטוח שלו - לכאורה נראה כי אין מקום לטענה כלפיו מחברת הביטוח. הוא אמנם נתבע אך לא נמצא אשם. למה שישלם את סכום ההשתתפות עצמית ?ובכן, לא כך חשבה חברת הביטוח. בפס"ד שניתן באמצע חודש ינואר 2006 בבית-משפט השלום בתל-אביב ת.א. (ת"א) 709896/05 הכשרת הישוב נ' לייבוביץ טענה חברת הביטוח כי הוציאה הוצאות בגין ההגנה המשפטית למבוטח, ומשכך על המבוטח לתת את חלקו ע"י תשלום ההשתתפות העצמית. מנגד טען המבוטח כי עשה מאמצים גדולים להוכיח את צדקתו. בין היתר המציא לעוה"ד הממונה מטעם חברת הביטוח את כל המסמכים המוכיחים זאת והקדיש לכך זמן רב. למרות זאת, נמחקה התביעה בלא שקיבל מאומה בעד הוצאותיו.  חשוב להדגיש כי בבואו לדון בשאלה פנה בית-המשפט תחילה לפוליסה התקפה בין הצדדים. "פוליסת ביטוח היא חוזה" והיא זו שמגדירה את המצב המשפטי בין הצדדים, כך קבע בית-המשפט.  בית-המשפט הזכיר מספר עקרונות משפטיים ע"מ להכריע בענין שהובא לפניו:1.       על-מנת לאמוד את כוונת הצדדים, יש לבחון את האמור בפוליסת הביטוח.2.       במסגרת פרשנות חוזה ביטוח יש לשקלל גם את עקרון העל של חובת תום לב בהתקשרות בחוזה ובביצועו.3.       בנוסף, יש להתחשב בעקרון ההגנה על הצד החלש בעסקה (המבוטח), המתבטאת בפרשנות מחמירה עם המבטח ופירוש נגד המנסח . חשוב לציין שניתנה בפסק-הדין התייחסות למקרים דומים, בהם היו פוליסות המנוסחות אחרת. הניסוח השונה, כך נקבע בפסק-הדין, יכול להוביל למסקנה שונה. כלומר, המצב המשפטי בין הצדדים בכלל ובענין ההשתתפות העצמית בפרט יכול להשתנות מפוליסה לפוליסה עקב הניסוח השונה של הפוליסה. דבר חשוב אחר שראוי לציין היא העובדה שהשתדלות המבוטח להוכיח את צדקתו עמדה לצידו, וחיזקה את טענתו שאין לחייב אותו בתשלום ההשתתפות העצמית.  
בית המשפט פסק כך:
"במקרה זה הנתבע התנהג כמי שסבור היה שהדיפת התביעה נגדו תשנה את מצבו לטובה. גם התנהגות התובעת בנושא פסיקת ההוצאות לזכות הנתבע באותו הליך מביאה למסקנה שאף היא סברה שהנתבע לא יחויב גם בתשלום ההשתתפות העצמית זאת, לאור עמדתה כי לא היתה לנתבע זכות לעמוד על כך שתפסקנה הוצאות לזכותו כתנאי למחיקת התביעה נגדו, והיא הודיעה לו על מחיקת התביעה רק בדיעבד, מבלי לאפשר לו לעמוד על הוצאותיו. במצב שנוצר, אם תתקבל טענת התובעת, הרי שהנתבע ניזוק כדי מקסימום החשיפה שלו, ואף מעבר לכך. אם סברה התובעת כי בסופו של יום תעמיד את המבוטח במצב זה, לא ברור איזו חירות נטלה לעצמה לוותר בשמו על הוצאות המשפט מבלי לשאול לדעתו".
יובל גרשוני, עו"ד 
 המידע ניתן כשירות לציבור ואין לראותו כעצה משפטית מוסמכת